Menu
Menu
משבר הדתל"שים ו'דתיי הרצף' הוא מוקד כאב לאומי, ואין גורם חינוכי שהציב לעצמו ליעד מרכזי מתן מענה
אסטרטגי למשבר הזה.
זו אינה בעיה מגזרית אלא לאומית, משום שחשיבותה של המשנה הדתית־לאומית בהובלת החזון והזהות של
המדינה היהודית היא קיומית והכרחית. החברה החרדית משמרת תפיסת עולם דתית שממוקדת בממד
הפרטי והקהילתי של האדם, והציונות החילונית שאחרי דורות המייסדים החלוצים נמצאת ברובה בעידן של
הפרטה מאידיאלים כלליים למימוש עצמי.
המשמעות של קריסה חינוכית בציבור הדתי־לאומי היא אובדן המצפן של המשמעות של מדינת ישראל.
נקודת התורפה נובעת מנקודת העוצמה – הזהות הדתית־לאומית תובעת חיבור הרמוני בין העולם הקיומי לעולם הערכי.
אולם הדרך הזאת מורכבת ומחייבת בירור מעמיק ומדויק לצורך בניית זהות שתיתן חוסן בפני אתגרי השעה.
נכון לעכשיו אנו מזהים שהצעירים אינם מכירים לעומק את הזהות הדתית־לאומית ואינם
מזדהים איתה, והמחנכים מתקשים לעורר בתלמידיהם להט של יראת שמים/
עקב נטישתם של רבים מבני הציונות הדתית את אורח החיים הדתי,
לקחנו על עצמנו לסייע בהתמודדות עם השחיקה הרוחנית.
עם הקמת הארגון בשנת תשע"ח (2018),
החלטנו לפעול בארבעה מישורים:
לעורר מודעות אצל גורמים משפיעים ובציבור הרחב, שהאתגר הזה מצריך טיפול אסטרטגי.
וכן לחבור לגורמים נוספים כדי להשפיע בשלושת מעגלי החינוך הרלוונטיים:
א. משפחה ב. קהילה ג. מוסדות החינוך
לכלל הגורמים המשפיעים, להנהגה החינוכית והרוחנית ומעצבי דעת הקהל.
כיון שאין תשובה אחת ואנו רואים את הערך הגדול בשיתוף פעולה נרחב,
בדגש על מערכות ציבוריות כלליות כגון משרד החינוך ותנועות הנוער.
הקמנו צוות חשיבה ופעולה
הצוות כולל חמישה חברים מתלמידיו של הרב משה בלייכר שליט"א, בוגרי ישיבת שבי חברון,
שהעשייה הציבורית שלהם מייצגת את חיבור התורה לחיים
שימש שנים רבות כמנכ"ל מוסדות שבי חברון; עמד לצידו של הרב משה בלייכר שליט"א ופעל בענייני ציבור
חינוכיים, לאומיים והתיישבותיים במהלך השנים.
עמד בראשות הישיבה הקטנה הלאומית הראשונה, מיסודה של 'שבי חברון'; מחבר הספר 'להגיד לאדם ישרו';
מרצה ומחנך שנים רבות; יועץ בכיר למערכות חינוך ממלכתיות ומלווה את פעילות המכון בהסברה ציבורית
באמצעות התקשורת והרשתות החברתיות.
מרצה בישיבות ובמסגרות אחרות; יועץ אסטרטגי לחברות בתחום הסייבר; מנהל ישיבת 'נתיבות דרור' ומרצה
בפני נוער במסגרות שונות. שימש בתפקידים בכירים ורגישים בחיל המודיעין בצה"ל, מביא שיטות עבודה
ומנהיגות מעולם התוכן הצבאי.
חבר צוות במכון ומפתח תוכניות והשתלמויות למורים ולנוער.
שימש כר"מ לאמונה בישיבות ההסדר בשדרות ובקריית גת; עמד בראשות האגף לאמונה בנוער בתנועת 'פנים אל פנים'. במסגרת עבודתו פגש למעלה מ־3,000 בני נוער ו־300 מחנכים וחיבר סדרת ספרים בחינוך ובאמונה.
מנהל את אגף המחקר במכון.
בוגר ישיבת שבי חברון, תואר ראשון בחינוך, תואר שני בייעוץ ארגוני.
מילא שרשרת תפקידי ניהול ותוכן בחינוך הבלתי פורמלי ובארגוני החברה האזרחית.
עוסק באסטרטגיה תוכן והשפעה.
יזמנו מפגשים וראיונות עם:
אספנו וניתחנו מחקרים בנושא והשווינו אותם למחקר איכותני שערכנו
ערכנו מחקר עצמאי
המחקר שערכנו היה מקיף ואיכותני.
מטרת המחקר העיקרית היא הבנת הגורמים המשמעותיים המשפיעים על מצבה הרוחני של החברה הדתית־לאומית.
המטרה המשנית הייתה להבין את ההיקפים והמגמות.
לצורך המחקר נפגשנו עם מאות בני נוער למפגשים אישיים וארוכים, שמענו מהם את עמדותיהם בסוגיות
שונות וכיצד הם חווים את המסרים החינוכיים שמנחילים להם ההורים, המחנכים והגורמים הקהילתיים.
נפגשנו עם עשרות ראשי מוסדות ומאות מחנכים ומחנכות, וכן עם הנהלת החמ"ד.
מסקנות המחקר
למדנו שהזהות המורכבת של הציונות הדתית קשה מאוד להנחלה.
קיים סיכון גבוה לטשטוש הזהות וליצירת תפיסה רוחנית בינונית, שאיננה חסינה בפני רוחות הזמן,
ההשפעות והאתגרים התרבותיים שמקיפים אותנו.
כיוון שמערכת החינוך עוסקת בעבודה יומיומית תובענית, שמטבעה לא מאפשרת את הפנאי הנחוץ לחקור ולהעמיק בהשפעת התהליכים החברתיים על העולם הרוחני של ילדינו, על כן יש צורך ביחידת מחקר ופיתוח בלתי תלויה שתנגיש, תשקף ותעמוד בקשר עם כלל הגורמים.
אנחנו מאמינים שמכוח הניסיון שצברנו בתחום ומכוח הקשרים העמוקים שפיתחנו במשך השנים, עם מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, דרך מעצבי דעת הקהל ועד למחנכים בשטח – יש לנו את היכולת להנהיג את השינוי.
לאחר שנות חינוך ארוכות, הבוגרים יוצאים לחיים ומתברר שרבים מהם לא מסוגלים להתמודד עם המורכבויות של החיים בעזרת הכלים שקיבלו. על כן יש צורך לעסוק בשנות ההכשרה גם בהכנה לחיים וליצור מנגנון שילווה את הבוגרים בצבא באקדמיה ובקהילה.
לווי ותמיכה על ציר הזמן: נדרשת עבודה רבה כדי לגבש את אנשי החינוך באמצעות כנסים, ספרים וחומרי הסברה.
הציבור והנוער הדתי לאומי הם בראש וראשונה אנשים טובים וערכיים. כשבדקנו לעומק את תופעת הנשירה, בלטה העובדה שרובם, בכל זאת המשיך להיות אידיאליסט שוחר טוב. ובהם אנשים בולטים בעשיה הצבאית וההתישבותית.
לאור העובדה שרבים הם גורמי הנשירה, אנחנו מבינים שהדרך היא בחיזוק המערכת החיסונית, באופן שתהיה מסוגלת להתמודד בהצלחה עם מכלול הגורמים.
החוסן הרוחני טמון בבהירות ובעוצמה של הזהות שלנו. על כן חובה להטמיע את ההכרה בצורך שבבירור וזיקוק הזהות, כדי שזו תסייע ביצירת חזון ושליחות רלונטיים לדור שלנו ולאתגרים היחודיים של חיי תורה במדינת ישראל כיום.
בתי המדרש של הציונות הדתית מחנכים להרים את החיים אל הקודש. על כן הציונות הדתית נוכחת בכל מרחב החיים ומהווה עמוד שידרה המחבר בין המוח לאיברים; בין הקודש לחול. ככל שהיא תדייק את זהותה – כך תוכל להציב חזון ומודל חיקוי לכלל האומה.
כדי ליישם את התובנות הנלמדות בשטח,
אנחנו נדרשים לתהליך רב שלבי שיטמיע אותן ויחולל שינוי כלל מערכתי וזאת בחמשה שלבים:
כדי למדוד בצורה מדויקת את המשמעות של המשבר הרוחני הפוקד את הציונות הדתית עלינו להגדיר מהי
התוצאה האידיאלית המצופה, וביחס אליה למדוד את המצב הקיים (הפער בין הרצוי והמצוי).
התוצאה הרצויה
מטרת החינוך היא לא רק להביא את החניך מנקודה אחת לשנייה, אלא בעיקר לעורר בקרבו את הרצון ולתת
לו את הכלים להמשיך בכוחות עצמו, במשך כל חייו, להתגדל ביראת שמים – "שתהא שלהבת עולה מאליה".
ליצור לבת אש קודש שתבער בקרב המתחנכים.
המצב המצוי
המחקרים המצויים אינם יודעים להציג את הנתונים בהתאמה לתוצאה הרצויה שהצגנו. הם מודדים מדדים
חיצוניים של קיום מצוות בסיסי ומגמות כלליות בלבד, ולמרות זאת המספרים כואבים ומדאיגים (יש ויכוח האם
מדובר ב־20% או ב־40% נשירה) לאמיתו של דבר, ביחס לתוצאה הרצויה, לצערנו המצב הרבה יותר קשה.
טמפרטורה של יראת שמים
כדי לסבר את האוזן, ניתן להמשיל את המצב למדידת ה'חום' של יראת השמים. אם התוצאה הרצויה היא אש
של יראת שמים – הרי שהמצב המצוי משקף טמפרטורה נמוכה למדי.
לאור נתוני המחקר, ניגשנו להנהגה הרוחנית והציבורית והנחנו בפניהם את תמונת המצב.
ביקשנו מהם להוביל שיח ציבורי שיכשיר את הקרקע להובלת תהליכים ממשיים מול גורמים שונים.
לשמחתנו מצאנו אוזן קשבת, בעיקר אצל הרבנים מ'רבני הארץ הטובה', הרב חיים דרוקמן זצ"ל והרב מרדכי
שטרנברג זצ"ל ויבדל"א הרב שמואל אליהו שליט"א והרב יהושע שפירא שליט"א. בעזרתם נפתחו ערוצים
ואפיקי פעולה מול הנהגת החמ"ד, אישי ציבור, מקבלי החלטות וגורמים ממשלתיים.
בעזרת הרבנים ועל ידי מפגשים שלנו עם דמויות מובילות במערכות החינוך הדתי־לאומי עוררנו מודעות
למשמעות המשבר, יצרנו מודעות בקרב ההנהגה והבאנו לתהודה ציבורית נרחבת בתקשורת המגזרית
וליצירת שיח ציבורי במעגלים שונים.
אנו מאמינים כי תובנות, ידע ופתרונות רבים נמצאים אצל אלו הנמצאים ופועלים בשטח, וכי הסוגיה
היא סוגיה רב־מערכתית הקשורה לתחומים ולנושאים שונים.
לפיכך הושבנו באופן שיטתי גורמים חינוכיים שונים לסיעור מוחות במתכונת של שולחנות עגולים.
באופן הזה העמקנו את תובנות המחקר ואת הקשר עם הכוחות הפועלים בשדה החינוך לגווניו,
והכשרנו את הקרקע לקראת יצירת אפיקי פעולה משמעותיים.
לאור זאת נוצרו שיתופי פעולה עם גורמים וארגונים שונים הפועלים בשטח.
חלק מהתוכניות כבר פועלות, וחלקן בשלבי ארגון מתקדמים:
הקמנו ועדה מייעצת, שהיא ההנהגה הרוחנית והחינוכית של התוכנית.
חברי הוועדה המייעצת:
לאור המסקנות של המחקר והמפגשים עם הגורמים השונים גיבשנו דרכי פעולה המושתתות על מנגנון השפעה,
ולצד זאת עקרונות חינוכיים שביכולתם לשנות את פני החברה.
השפעה על משפיעים – תוכנית מחצבים
תוכנית מחצבים הינה מענה אסטרטגי לאתגר הלאומי של עיצוב הזהות הישראלית של מדינת ישראל.
כדי להוביל את התהליך אנו מבקשים ליצור קבוצה רחבה בפריסה ארצית של מחנכים ומחנכות יראי שמים,
חדורי תודעת שליחות ובעלי משנה סדורה, שיהוו דמויות מופת וינחילו לדור הצעיר זהות יהודית שלמה,
איתנה ומאתגרת. קבוצה שבכוחה להצמיח דור חסין בפני אתגרי התרבות, בעל עמוד שדרה רוחני זקוף, אשר
ימנף את האתגרים הללו לפעולות משמעותיות שיצרו תהודה והשפעה רחבה.
מודל שרי העשרות
כמכון אסטרטגי אנחנו מבקשים ליצור מינוף ולפעול במודל של מנהיגים ומלווים רוחניים וחינוכיים בכל מעגל
חיים שיהוו דמויות מופת ויחוללו שינוי מערכתי משמעותי.
החזון שלנו הוא ליצור תרבות חברתית מקיפה של
חבורות קודש, שבה כל אדם ומשפחה חברים במעגלים של עשרות־עשרות ולכל חבורה מלווה רוחני שלה.
מכון אח”י – אסטרטגיה חינוכית ישראלית
מייל: info@achay.org.il
פני חבר, ד.נ. הר חברון 9042000
עיצוב ובניית האתר |
| אתרים ממגנטים
מכון אח"י מיסודה של עמותת טמיר
